מסר חשוב מסבתא מסעודה

מסר חשוב מסבתא מסעודה

שנות ה-80 המאוחרות

אני ילדה צעירה בת 12

מגיעה בשמחה והתרגשות

לביקור אצל סבתא מסעודה בעיר הולדתי, בית שמש.

סבתא הייתה בשלנית מעולה, וכל ביקור אצלה היה מלווה במאכל אהוב אחר

אבל הכי אהבתי את ה"מעדן שוקולד" שהייתה מכינה לי

שכל כך אהבתי (גבינה לבנה מעורבבת עם שוקולד “השחר”).

סבתא הייתה צוחקת עד דמעות ומושכת את הכתפיים גבוהה עם כל גלגול של צחוק.

היא אהבה לראות סרטים ערביים, כשאת הבית ממלא ריח מתוק של עוגיות או סירים מבושלים.

סבתא היתה לוקחת אותי למרכז המסחרי,

לקנות דגים, בשר וירקות. תמיד היה לה חשוב הטריות.

אני זוכרת את הבעות הפנים וחיתוך הדיבור שלה כאשר היתה מנהלת מו"מ על המחיר.

לסבתא היה סגנון מיוחד, שתמיד הניב תוצאות.

יום אחד בעת ביקור לפני חג ראש השנה,

הכריזה סבתא: "היום נלך ל"אמנון"

ונקנה לך נעליים חדשות לחג!"

שמחתי ממש ! נעליים חדשות מהחנות הידועה בבית שמש "אמנון נעליים", איזה כיף!

אני זוכרת שיצאתי ממש נרגשת,

וסבתא הובילה אותי יד ביד למרכז מסחרי.

כשהגענו לחנות הנעלים אמרה:

"תבחרי מה שאת רוצה".

על אחת הבובות בחלון הראווה

היו נעלי סירה שחורות עם פפיון אדום.

"כזה אני רוצה" אמרתי.

וסבתא אמרה "מצוין" וסימנה למוכר

שיביא לי את המידה הנכונה,

התלהבתי ממש.

מדדתי את הנעליים והרגשתי נסיכה.

סבתא חייכה ואמרה "יפה מאוד, ממש כמו נערה"

נראה לי שהפנים שלי האדימו מרוב אושר.

וליבי צהל על הנעליים החדשות שיהיו לי לחג!

כשהגענו לקופה, סבתא שלי

דיברה עם המוכר בקול רם ואסרטיבי.

בהתחלה לא ממש הבנתי ממש מה הם אומרים,

אבל לאט לאט הקולות התגברו

ונשמע היה שהם ממש מתווכחים.

והנושא במחלוקת זה בעצם המחיר של הנעליים החדשות..

איזה בושות הרגשתי באותו רגע.

סבתא חזרה שוב ושוב על המשפט –

"זה מה שיש לי וזה מה שאני משלמת"

בעוד המוכר מצידו מסרב בתוקף: "לא , אי אפשר גברת"

סבתא המשיכה, והפעם לתדהמתי קטלה בזלזול את נעליים החדשות..

"מה בחייך" אמרה למוכר "חתיכת בד וסולייה שעולה גרוש וחצי

בכל כך הרבה כסף? אתה השתגעת?!"

המוכר צחק, וניכר שסבתא קצת שבתה את ליבו,

הוא המשיך מצידו לנסות להגן על הסחורה –

"גברת זו איכות סוג א' , פה זה לא שוק,

ועכשיו זה שיא האופנה ושיא העונה.

אני אתן לך הנחה אני אעשה לך מחיר טוב."

"שום דבר" אמרה סבתא באסרטיביות והכריזה:

"זה מה שאני משלמת" .

אני עומדת מהצד ובטוחה שאנחנו משאירות את הנעליים בחנות

לא רואה איך השניים יגיעו לאיזו פשרה.

סבתא הרגישה את העצב מתחיל לעלות בפניי

מייד דחפה את השטר למוכר ההמום

שחייך ואמר תודה.

תכל'ס - היא פשוט לא השאירה לו אף ברירה

היא הייתה אסרטיבית, מחוייכת, מנומקת ובלתי מתפשרת!

"תהיה בריא" אמרה לו בחיוך :-)

והכניסה את הנעליים אל השקית.

כשעזבנו את החנות,

אמרתי לה שאף פעם לא שמעתי את אמא או אבא מתווכחים עם מוכר,

ושבגלל הויכוח, לא ידעתי מה לעשות, אם להתערב או לא, אם קונים בסוף או לא..

סבתא אמרה: "מה זאת אומרת,

בוודאי שקונים! הרי אמרתי לך כבר שנכנסנו".

עברו 35 שנה מאז..

וזה אחד הזכרונות החזקים

שנשארו איתי מסבתא זכרונה לברכה.

במהלך השנים למדתי המון

על ניהול, תקשורת, מערכות יחסים ועל אימון אנשים.

והבנתי שסבתא שלי היקרה

באופן הכי טבעי יישמה את

אחד העקרונות הכי חשובים

בהתפתחות אישית והשגת מטרה.

והוא – לדעת מראש מה התוצאה הרצויה שלך.

לסבתא היה ברור מראש מה היא מתכוונת להשיג

ומה תהיה התוצאה בפועל.

זה אחד מהדברים הכי הכי הכי חשובים

שאני מאמנת את כל האנשים שאני מלווה.

לדעת מראש מה רוצים להשיג ברמת התוצאה והתוצרים תכל'ס.

לפני צומת החלטה, פגישה חשובה, ביצוע שינוי,שדרוג ובחירה בדרך חדשה

חובה עליך לשאול את עצמך –

מה מבחינתי ההישג הנדרש?

זה עוזר לנו לדייק את הפעולות שלנו ביג טיים.

זה רלוונטי לעדכון האמונות והמחשבות שיש לנו בשיח הפנימי

אם אנחנו יודעים מראש לאן אנו רוצים להגיע –

הכל יהיה מדויק יותר ואפקטיבי יותר.

איך בונים תוכנית אפקטיבית להשגת המטרה?

·       בוחנים מה עיכב אותנו עד עכשיו (ומשאירים אותו מאחור)

·       מחדדים לאן בדיוק אני רוצה להגיע, מה הכוונות שלי (מטרה ספציפית, מדידה, ברת השגה,רלוונטית ומוגדרת בזמן)

·       בניית תוכנית פעולה הכוללת יעדים מפורטים.

·       הנעה לפעולה! (GO!)

אני מאמנת אנשים להשגת המטרות שלהם

·       באימון אחד של שעה וחצי- נועד בעיקר להתמודדות עם קושי וכאב ספציפי

·       בסדרת אימון אינסטנט של ארבעה מפגשים

·       בתהליך אימון מלא של 12 מפגשים עם מתודת אימון מובנת.

העניין הוא שברגע שמכניסים לפעולה

את העקרונות החשובים הללו

אנחנו יכולים להיות מאוד מדויקים ואפקטיביים

עם השיח הפנימי שלנו בזמן אמת, והפעולות המתבקשות

להגיע לתוצאות שהגדרנו בהתחלה

בכל הזדמנות .

הגיע הזמן ללמוד מסבתא :-)